תשריט חלוקה אינו מחייב בהיטל השבחה

הכותבים - עדי צביקל ויצחק שפיגל (חברי לשכת שמאי מקרקעין בישראל והאקדמיה למחקר ויישום שמאות מקרקעין. עדי צביקל היה בעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל וכיום חבר מועצת שמאי המקרקעין במשרד המשפטים).

16/08/2010

פורסם באתר גלובס ביום 23.8.2010

תכנית שאושרה בשנת 1971 לישוב "רמות השבים", אפשרה לבנות על מגרשים בשטח מינימלי של 2 דונם, שתי יח"ד. למגרש בשטח כ-6 דונם בתחום הישוב, הוגשה בקשת חלוקה באמצעות תשריט, לשלושה מגרשים, כל אחד בשטח כ-2 דונם. הועדה המקומית סירבה לאשר את החלוקה בדרך זו וטענה כי יש להכין תכנית בנין עיר נקודתית שתאשר את החלוקה.

בשנת 2003 דחתה ועדת הערר המחוזית את טענות הועדה המקומית והחליטה לאשר את החלוקה בדרך של תשריט.

בשנת 2009 כשעלה לדיון נושא היטל ההשבחה, סברה הועדה המקומית שהואיל וההחלטה בעניין תשריט החלוקה מהווה שינוי לתכנית, המעשירה את הבעלים, עליהם לשלם על כך היטל השבחה.

מנגד טענו בעלי הקרקע, כי בהתאם לחוק, חיוב בהיטל השבחה יהיה רק בעקבות אישור תכנית, הקלה או שימוש חורג. תשריט חלוקה אינו נכלל באף אחד מקטגוריות אלה וממילא אין היטל השבחה.

השמאי המכריע שמואל רוזנברג, לאחר שסקר בהחלטתו את הפסיקות שניתנו במהלך השנים והרחיבו את גורמי ההשבחה, אימץ את עמדת הבעלים וקבע כי תשריט החלוקה אינו כלול במפורש בחוק, או בתקדימים משפטיים וממילא אינו מחייב תשלום היטל השבחה.

בנוסף ציין רוזנברג כי במסגרת הרפורמה המתגבשת בימים אלה לחוק התכנון והבניה, הוסיף המחוקק לרשימת גורמי ההשבחה את תשריט החלוקה. מכאן שקודם לרפורמה ונכון להיום, כל עוד זו לא אושרה, המחוקק סבור שאין לגבות היטל השבחה בעקבות אישור תשריט חלוקה.

באופן מעשי ביטל השמאי המכריע דרישה של כ-2 מליון ש"ח היטל השבחה, בגין רכיב זה.

כאן המקום לציין כי במקומות רבים בארץ, ניתן בהתאם לתכניות היסטוריות לבצע חלוקה בתשריט. המשמעות המעשית הינה כי במצב קודם שווי הקרקע גבוה יותר, כתוצאה מהאפשרות לבצע פעולה זו, ללא תשלום היטל השבחה.

עולה החשש כי כתוצאה מהחלטה זו ימנעו ועדות מקומיות מאישור תשריטי חלוקה. הימנעות זו עלולה להיגרר להליכים משפטיים ארוכים שתוצאתם תהיה סרבול נוסף של הליכי הבניה.