הכותב - צביקל עדי - כלכלן ושמאי מקרקעין (חבר לשכת שמאי מקרקעין בישראל והאקדמיה למחקר ויישום שמאות מקרקעין. היה בעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל וכיום חבר מועצת שמאי המקרקעין במשרד המשפטים).

28/02/2005

דווקא לאור הביקורות הנוקבות על תכנית השימור של תל אביב, ובמיוחד לאור ניסיוני וביקורתי שלי כנגד התוכנית, אבל בעד השימור, החלטתי להעלות על הכתב היבט אפשרי, מעניין ואף מרתק של אפשרות קיימת לשימור כלכלי של אייקונים, אופי ומסורת המאפיינים את "העיר הלבנה" של "תל-אביב הקטנה"....

בדרך זו או אחרת הייתי עד למחדלים ציבוריים הנובעים מכוונות טובות ומביצוע לקוי.

די אם אזכיר סימון מבנים לשימור בתוכניות לב העיר שעלו לקופה הציבורית מיליוני שקלים ללא כל הנאה או תועלת.

אני עצמי ייצגתי את בעלי הבתים ברחוב אלנבי 52, 54 שיועדו לשימור.

כתוצאה מכך שילמה מהעירייה לבעלי הנכס כ-900,000$ והבניינים עומדים בשיממונם וכל הנראה לא ישומרו לעולם.

דוגמא נוספת – רבים יופתעו שהבניין ברחוב יהודה הלוי 60 סומן לשימור וקופת העיריה שילמה למעלה מ-400,000$ על מנת שלא יוסיפו עליו דירת גג כפי שמותר בהתאם לתוכנית תקיפה.

עתה אנו עומדים בפני גל של תביעות פיצויים בגין תכנית השימור החדשה. נראה שלמרות זאת בתל אביב ניכרת תנופת שימור מרתקת, מחיה ומשיבה את נעוריה.

החיים ששבו לשדרות רוטשילד, הבתים המשומרים הצצים בכל עבר, רחוב הרצל הקם לתחייה, שינקין הפועם בלב העיר ומדרחוב נחלת בנימין, משיבים את ימי תל-אביב היפים. עם זאת, ה"אייקון" של תל-אביב הקטנה נהרס.

גימנסיה הרצליה שעמדה בראש הגבעה, אותה הגבעה עליה נערכה ההגרלה המפורסמת. הגימנסיה עצמה שבימים אלו ימלאו 100 שנה לייסודה נהרסה לטובת הקמת מגדל שלום, פצעה פצע בלב העיר, התוותה המשך בן 6 מסלולים לרחוב הרצל הצר.

אוטוסטרדה היוצאת משום מקום ומובילה לשומקום ודווקא בה טמון, אולי, פתרון מעניין.

אבא שלי (משה צביקל), שגדל בתל-אביב הקטנה, עבד במשך שני עשורים במינהל ההנדסה של עיריית תל-אביב ומהיותו מודד מוסמך ובעל משרד למדידות חרש את העיר הזו ואוהב אותה ועכשיו משיצא לגמלאות הגה רעיון, שככל שהוא פשוט הוא רעיון ישים, אפשרי, כלכלי, הגיוני ויפה.

תשוחזר חזית הגימנסיה העברית הרצליה במקומה ההיסטורי.

החזית היפה תשוב לאותו המקום ממנה נעקרה לפני כחמישים שנה. המבנה של מגדל שלום מאיר ומיקומו הגיאוגרפי מאפשר זו בנקל. יש צורך בשינויי תנועה לא גדולים.

העובדה שהמיקום נמצא בראש גבעה יאפשר אולי שיקוע צומת הרחובות הרצל ואחד העם, כך שבמפלס הרחובות הקיים ממול חזית הגימנסיה המחודשת ייווצר מדרחוב מסחרי מעניין.

הבניינים המפארים את רחוב אחד העם יזכו לעדנה מחודשת, ייווצר רצף אורבני תוסס שיחבר את שדרות רוטשילד-הרצל, רחבת הגימנסיה ומדרחוב נחלת בנימין.

והדובדבן שבקצפת – ניתן בנקל לנצל את החלל שנפער מתחת למגדל שלום שיועד במקורו לאוטוסטרדת רחוב הרצל ( תכנית 1200 תכננה להמשיך את רחוב הרצל ברחוב 32 מ' עד חוף הים, על תכנית זו ויתרו כבר מזמן). מכל מקום הכניסה המפוארת של החזית המחודשת יכולה להוביל למתחם "תל-אביב הקטנה".

מי שביקר בלאס-וגאס בעשור האחרון מכיר את המול המשחזר רחוב איטלקי. כאן תהא ההזדמנות לשחזר את העיר הלבנה באתר ממוזג שיהווה מרכז משיכה מסחרי אטרקטיבי במיוחד. פרויקט מסוג זה, בתכנון נכון, לא מצריך תקציבים עירוניים. תוספת שטח המסחר ושדרוג האזור יניב לעירייה הכנסות של מיליונים רבים בהיטלי השבחה.

הבניה והיוזמה תהא פרטית ותל-אביב תזכה בחזרה באייקון שנעקר ממנה באכזריות.

לפעמים שתל טוב במקום שן שנעקרה נראה טבעי ויפה מהמקור ולפעמים הוא עדיף על סתימה וטיפול שורש ואפילו מחזיק זמן רב יותר.

אני מודה לאבא שלי שהשקיע המון זמן ומחשבה בגיבוש הרעיון לחוברת ומקווה שהרעיון הזה יזכה למימוש לשמחת כולנו.

את אבן הפינה לאתר המשוחזר של חזית הגימנסיה הרצליה ניתן להניח כבר בחגיגות המאה