הכותב - אשר שולמן, מהנדס ושמאי מקרקעין; יו"ר אגודת הכבוד של אגודת מהנדסי ערים. בעבר נשיא הפצרדיה הבינלאומית של מהנדסי ערים, שותף בניסוחן והכנתן של מרבית התיקונים לחוק התכנון והבניה ולתקנותיו משנת 1981-2006

"ניצבנו המומים מול עצמת אי הסדר שיש בענף (הבנייה) כוס התרעלה של הפגמים והליקויים שענף הבנייה טובל בהם גדושה עד לבלי הכיל".
כך נכתב בדו"ח ועדת זיילר.
מאמר זה מוקדש למהנדסי הערים, הותיקים והחדשים הטובלים בעל כורחם בכוס התרעלה.


1. קו בניין - מוגדר בתקנות התכנון והבנייה כקו שנקבע בתכנית כגבול לבנייה בחזית המגרש (חזית לדרך), מצדי המגרש או בצדו האחורי. קו בניין מקביל לגבולות המגרש בצדדיו השונים בהתאם. בדרך כלל גבולותיהם של המגרשים הם קווים ישרים, הפועל היוצא שגם קו הבניין הינו קו ישר.
מרווח מוגדר כשטח התחום בין קו הבניין לבין גבול המגרש.
כאמור, קו הבניין (למעשה קווי הבניין) נקבעים בתכנית, אם מפורטת, אם מתארית (מקומית, מחוזית וארצית). סטייה מקו הבניין, קרי בנייה מחוץ לקו הבניין, בנייה במרווח, אסורה בעיקרון, למעט סטייה שאינה ניכרת (הקלה) ולמעט הבנייה המותרת במרווחים ומעבר לקו הרחוב על-פי התקנות.
2. קו פעולה
קו הבניין הינו קו פעולה שלפיו יש לפעול.
תפקידו של מהנדס עיר מתרכז בשני נושאים עיקריים: האחד - כיועץ מקצועי במכלול הנושאים שהוא אמון עליהם; השני - כסמכות מקצועית בתחום תפקידיו ועל-פי הנאמר בחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית) התשנ"ב - 1991.
להבהרה אביא שתי דוגמאות - האחת בנושאי תשתית כיועץ מקצועי, והשנייה בנושאי תכנון ובנייה.
הדוגמא הראשונה בנושא תשתית - מהנדס העיר, כיועץ מקצועי להנהלת העירייה, מכין פרוגרמה של סלילת כבישים, לפי סדר עדיפות שלדעתו המקצועית יש לבצע. הנהלת העירייה, המורכבת מאנשי ציבור (פוליטיקאים), יכול שתקבל במלואה את הצעת המהנדס ויכול שמשיקוליה היא תשנה את סדר העדיפויות המומלץ.
עד כאן שלב הייעוץ המקצועי.
עם תחילת העבודות, ועוד לפני כן - עם הכנת המכרז, המהנדס הוא הסמכות המקצועית הבלעדית, ושוב אין מקום להתערבות פוליטיקאים, לא של ראש העיר, לא של סגנו ולא של ממונה אחר, בנושאים מקצועיים, כגון מה עובי האספלט או מה גובה המיסעה, אלו דברים שהם בתחום סמכותו המקצועית הבלעדית של המהנדס (והכוונה גם ליועציו המקצועיים).
הדוגמא השניה בנושא התכנון - מהנדס העיר, כיועץ מקצועי לועדה המקומית, מכין תכנית מפורטת ומניח אותה על שולחן הועדה המקומית. הועדה המקומית המורכבת כאמור מפוליטיקאים, יכול שתאשר את התכנית כפי שהיא, יכול שתשנה אותה בתחום הסבירות המקצועית. עד כאן שלב הייעוץ המקצועי.
עם מתן תוקף לתכניות, על המהנדס, כסמכות מקצועית, לוודא שאכן הבנייה בשטח תהיה על-פי התוכנית.
ברבות מן המדינות המתוקנות, היתר לבנייה על פי תכנית מוצא ע"י מהנדס העיר בלבד. בישראל, מצא המחוקק לנכון לצרף למהנדס גם איש ציבור - את יו"ר הועדה המקומית. ברור שאיש המקצוע ומי שחייב לאשר בכתב שההיתר תואם לתכנית - הוא המהנדס.
על המהנדס, המוצא עצמו לא פעם ´בודד במערכה´, לזכור בין היתר, שעליו לפעול בגבולות מקובלים, ולהשתדל לא לחרוג מהם.
3. קו גבול
בתחילת דרכי כמהנדס עיר, נסמכתי לשולחנו של עו"ד יורם בר-סלע שהיה אז המשנה ליועץ המשפטי של הממשלה ועסק בנושאי התכנון והבנייה. זו הייתה סיטואציה אידיאלית, קושיות קטנות וגדולות, בייחוד בנושאים כלליים, לובנו בפגישות או בטלפונים בינינו.
כלל ברזל אחד זכור לי, וכך נהגתי לכל אורך הדרך בתפקידי השונים במקצוע - מהנדס עיר הולך על חבל מתוח, הוא צריך לדאוג לא ליפול, אם הוא נופל אזי טוב אם זה יהיה לצד הנכון.
אחד מתפקידיו של מהנדס העיר, וזאת במסגרת כהונתו כמהנדס ועדה מקומית, חקוק בסעיף 15 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) בהאי לשנא:
"15. (א). הוגשה בקשה להיתר לועדה המקומית והיא תואמת את הוראות תקנות אלה, את הל"ת ואת התכניות החלות על הנכס, יאשר המהנדס בכתב את הדבר.
(ב). בבקשה שאינה תואמת את ההוראות כאמור בתקנת משנה (א), יפרט המהנדס את מהותה ומידתה של הסטייה ויחווה דעתו בכתב לרבות לעניין הגדרת הבקשה בסטייה ניכרת לפי סעיף 151 לחוק."
על המהנדס לפרט ולאשר בכתב במה סוטה הבקשה להיתר לכל סוגיה מהתקנות.
במסגרת דו"ח ועדת זיילר, פורסם גם מחקרו של עו"ד א. פורטן בענין "תקנות והוראות התכנון והבניה סתירות ואי התאמות" ובו נכתב בין היתר:
"כאשר עוסקים בתחום מקצועי - טכני כמו בנייה, קיימת חשיבות רבה לכך שתהיינה הגדרות ברורות למונחים השונים אליהם מתייחס החוק או התקנה.
זאת על מנת לצמצם מחלוקות אפשריות בדבר תחולת ההוראה, היקפה, מהותה וכדומה.
כאשר אותו מונח מקבל הגדרה - ולכן גם משמעות - שונה בחיקוקים שונים או אף באותו החיקוק הדבר יוצר מכשול לאלה הנדרשים לפעול בהתאם לחיקוק, קל וחומר כאשר פעולה בניגוד לחיקוק חושפת אדם לסנקציה פלילית (כגון בנייה בסטייה מהיתר או מתכנית - סעיף 204(ב) לחוק התכנון)."
לאחר סדרה גדולה של דוגמאות בנושא מסכם עו"ד פורטן:
"ניסינו להביא דוגמאות מתחומים שונים כדי להדגים שמדובר בבעיות שונות הנובעות מגורמים שונים לרבות:
א. חיקוקים ארוכים ומסורבלים שנערכו על פני שנים רבות ולא שמרו תמיד על היגיון הפנימי שלהם במהלך התיקונים הרבים שהוכנסו בהם;
ב. אי התאמה בין חוקי הבנייה השונים המותקנים ע"י גופים שונים;"
תראו לי מהנדס ועדה אחד שאישוריו על כשרות בקשה להיתר ניתנו ללא ´פרפורי בטן´ ובאיזה גבול דק הוא נמצא כאשר הוא נותן את חוות-דעתו. כולנו מכירים את נושי החוק, התקנות והתוכניות השונות שהמהנדס נדרש לא פעם לתמרן ביניהם ולתת המלצתו, תוך כדי פרשנויות שונות.
כב´ השופט העליון תאודור אור כותב בדנ"א 7172/96 קריית בית הכרם בע"מ ואח´ נגד הועדה המקומית ירושלים:
"בבואנו להתחקות אחר מובנה ותכליתה של הוראה בחוק מסוים, עלינו ליתן דעתנו למכלול הוראותיו של החוק. עלינו ליתן להוראה שבה אנו עוסקים, פירוש העולה בקנה אחד עם חלקיו האחרים של החוק, ונותן לחוק כולו מובן שלם וקוהרנטי."
כב´ השופט חשין, בע"א 3768/98, כותב:
"בגישתנו אל מלאכת הפרשנות - כמונו כרופא מנתח - אין אנו באים בידיים ריקות. לעת קריאה בחוק וגלימתנו עלינו, נושאים אנו על גופתנו "אשפת-פרשנות" - יימצאו מי שיאמרו: "ערכת-פרשנות" - ובאשפה זו כל אותם ערכים ועקרונות ודוקטרינות שבלעדיהם לא היינו מה שאנו: עקרונות-יסוד של השיטה, מוסר, הגינות, צדק. אלה - ואחרים שכמותם - ערכי יסוד הם, ומהם ייגזרו ערכי משנה".
ב´ערכת הפרשנות´ כלולים, כמאמרו של כב´ השופט חשין, עקרונות יסוד של השיטה, מוסר, הגינות, צדק.
על מוסר הגינות וצדק כבר נכתב במקורותינו, בתלמוד הבבלי (מסכת בבא מציעא):
"לא חרבה ירושלים, אלא משום שדנו בה דין תורה, תושבי ירושלים נענשו משום שדנו רק לפי דין התורה ולא יצאו לפנים משורת הדין". משמע קיים אמנם דין וחוק אולם יש דרגות מסויימות של שיפוט ושיקול מוסרי הצריכים במקרים היוצאים מן השורה, לעגל את הפינות. ואם האנשים הראויים לכך (בעלי תפקידי ייעוץ למשל) אינם נוהגים בדרך זו, הרי זו תחילתו של החורבן.
ניקח את דברי השופטים ונלבישם על הנושאים שאנו עוסקים בהם - חוק התכנון והבנייה על תקנותיו, תכניות (ב.ע) ויתר החיקוקים העוסקים בנושא, ויש לנו המקור לכך "שאנו נושאים על גופנו ערכת פרשנות". אמנם אמרו כבר גדולים וחכמים שאת החוק והחיקוק מפרש בית המשפט, אך לא כל נושא מגיע לפתחו.
יש לציין שלעזרתנו מגיע לעתים היועץ המשפטי הפועל לפי סעיף 16 א (ב) לתקנות התכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרותיו) כלהלן:
"(ב) חיווה היועץ המשפטי של רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי סעיף 18 לחוק, או בא-כוח אחר שלה, את חוות דעתו המשפטית בקשר לבקשה, תירשם תמצית חוות הדעת בפרוטוקול. כמו כן תרשם בפרוטוקול תמצית חוות דעתו של המהנדס כמשמעה בתקנה 15".
אך במקומותינו אנו חיים, ואם נלך לפי היועמ"ש, לא נעשה דבר (הכי בטוח...).
כאמור, המהנדס נושא על גופו ´ערכת פרשנות´. המהנדס מכיר את עירו, מכיר את מכלול התכניות, מכיר את הנוהגים והנוהלים השונים, את חוקי העזר ומכלול זה היא ´ערכת הפרשנות´.
בניגוד לפרשנות בית המשפט, הניתנת לאחר שמיעת הצדדים השונים ולאחר עיון מעמיק, פרשנותו של המהנדס צריכה להינתן על פי רוב במקום, בזמן האירוע, ולא פעם לאחר שמיעת קולו הפנימי בלבד.
4. קו סיכום
קו הבניין מביא אותנו לשני מחוזות, למחוז הפעולה ולמחוז הפרשנות.

אשרי המהנדס המתמיד בתפקידו תוך שמירה על איזון דק בין שני מחוזות אלו, וזאת גם לאור הממצאים שנגלו לאור השמש הציבורית בדו"ח ועדת זיילר.